<h1>שבלי הלקט סימן רצ"ח</h1>
<h2>דף לג:</h2>
תנו רבנן יום תרועה יהיה לכם מניין שבשופר ת"ל והעברת שופר תרועה אין לי אלא ביובל בראש השנה מנין ת"ל בחדש השביעי שאין ת"ל בחדש השביעי פי' שהרי כבר נאמר ביום הכיפורים תעבירו שופר וגו' ומה ת"ל בחודש השביעי לומר לך שיהו כל תרועות של חודש השביעי זה כזה מה הוא בשופר אף כל בשופר ומנין שפשוטה לפניה ת"ל והעברת שופר תרועה יכול העברה ביד ת"ל ויצו משה ויעבירו קול המחנה מה להלן בקול אף כאן בקול ומנין שפשוטה לאחריה ת"ל תעבירו שופר אין לי אלא ביובל בראש השנה מנין ת"ל והעברת שופר תרועה בחדש השביעי שאין ת"ל בחדש השביעי ומה ת"ל בחדש השביעי לומר לך שיהיו כל התקיעות של כל חדש השביעי זו כזו מה זו פשוטה לפניה ולאחריה אף כאן פשוטה לפניה ולאחריה ומנין שהן שלש של שלש שלש ת"ל והעברת שופר תרועה זכרון תרועה יום תרועה יהיה לכם פי' וכל אחת צריכה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה ומנין ליתן האמור של זה בזה פי' שהשתים נאמרו בראש השנה ואחת נאמרה ביובל ת"ל שביעי שביעי לגזירה שוה הא כיצד שלש שהן תשע. שיעור תקיעה כתרועה [שיעור] תרועה כשלשה שברים פי' תקיעה הוא פשוטה שאמרנו והוא קול ארוך ופשוט אבל תרועה לא ידענו פירושה אלא מדתרגמינן יום תרועה יהיה לכם יום יבבא יהא לכון וכתיב באימיה דסיסרא בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא למדנו שתרועה הוא קול כעין בכי ודרך הבוכים והמקוננים לקונן כעין יללה הן קולות קצרים זה אחר זה בלי פיסוק וכן דרכם להתאנח ולקונן כעין גניחות הן קולות קצרים סמוכין זה לזה ומופסקין זה מזה ואנו צריכין לתקוע תרועה הדומה לקול בכייתה של שרה שבכתה על בשורת העקידה וכיון שיש בתרועה שני קולות של גניחה דהיינו שברים ושל יללה ע"כ התקין ר' אבהו לעשות תרועה הדומה לשניהם לפי שאין אנו יודעין אם עשתה אחד מהן ואי זה עשתה או אם עשתה שניהם כאשר נפרש בהלכה שלפנינו ושנו חכמים תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אין בידו אלא אחת פי' שהוא צריך לתקוע תשר"ת שני פעמים או תשר"ת ואח"כ תש"ת ותקע תקיעה ראשונה כדרכה ובתקיעה האחרונה משך כשיעור שתי תקיעות כדי שתעלה לו חציה לתקיעה של סוף תשר"ת וחציה האחרון תעלה לו לתקיעה של תחילת תש"ת אין בידו אלא אחת שאין מפסיקין התקיעה לשנים וצריך עוד לחזור ולתקוע לתחלת תש"ת [ויש מפרשים תקע תרועה ותקיעה ומשך בתרועה כדי תרועה ותקיעה אין בידו אלא תקיעה אחת. וזהו תרועה וכן מצינו שהתרועה נקראת תקיעה כדאמר שמע ט' תקיעות בט' שעות ביום יצא. כ"ה בשבלי הלקט הקצר]. תוספתא תקע והריע בנשימה אחת לא יצא פי' לא משום תקיעה ולא משום תרועה [ויש לפרש לא יצא ידי שניהם אבל יצא ידי אחת מהן כדאמרינן אין בידו אלא אחת. ומה שסתם מתניתין דידן פי' התוספתא דהא ראשונה ושניה דאמרינן או ב' תקיעות דסמיכי אהדדי או תרועה ותקיעה ומצינו שהתרועה נקראת תקיעה כדאמר שיעור תקיעה כתרועה שיעור תרועה כשלשה שברים. כ"ה בשבלי הלקט הקצר].
